מבוא הפלא הגדול ביותר של זמננו:
האמונה בתרמית האבולוציה

כל מיליוני המינים החיים על פני כדור הארץ äí áòìé מאפיינים מופלאים, דפוסי התנהגות ייחודיים ומבני גוף מושלמים. כל אחת מצורות חיים אלה נבראה עם הפרטים ועם היופי הייחודיים לה. צמחים, בעלי-חיים ומעל כולם, האדם, נבראו בעזרת ידע ואמנות גבוהים, למן הופעתם החיצונית ועד לתאיהם, הסמויים לעין הבלתי מזוינת. כיום קיימים ענפי מדע רבים, ועשרות אלפי מדענים העובדים בענפים אלו, החוקרים כל פרט ופרט של אותם דברים חיים, חושפים את ההיבטים המופלאים של אותם פרטים ומנסים לספק תשובה לשאלה – כיצד החלו אותם חיים להתקיים.

חלק מאותם מדענים נדהם בשעה שהם מגלים את ההיבטים המופלאים של מבנים אלו ואת האינטליגנציה שמאחורי אותה התחלה של קיום. הם עדים לידע ולתבונה שמעורבים בכך. למרות זאת, במפתיע, טוענים אחרים, שכל המאפיינים המופלאים הללו הינם תוצר של מקריות עיוורת. מדענים אלו מאמינים בתיאורית האבולוציה. על פי השקפתם, החלבונים, התאים והאיברים שבונים דברים חיים אלו, נוצרו על-ידי שרשרת של צירופי מקרים. די מדהים שאנשים אלו, שלמדו במשך שנים רבות, שמבצעים מחקרים ממושכים וכותבים ספרים העוסקים רק בתפקוד המופלא של אֶבְרוֹן (חלק של התא החי) בתוך התא, שבפני עצמו הינו קטן מכדי להיראות לעין בלתי מזוינת, מסוגלים לסבור שמבנים בלתי-רגילים אלו נוצרו ביד המקרה.

שרשרת צירופי המקרים שפרופסורים מפורסמים אלו מאמינים בה, כה מנוגדת בעליל להגיון, עד שהצופים מן הצד נותרים נדהמים לגמרי. לפי פרופסורים אלו, בתחילה נצמדו כמה חומרים כימיים פשוטים זה לזה ויצרו חלבון – דבר שאינו אפשרי יותר מהצטרפות אקראית של אוסף אותיות בתפזורת לכדי יצירת שיר. לאחר מכן, הובילו צירופי מקרים נוספים להופעת חלבונים אחרים, שאף הם, בדרך מקרה, השתלבו בצורה שיטתית. לא רק חלבונים, אלא גם דנ"א, רנ"א, אנזימים, הורמונים ואברוני תאים, שכולם הזדמנו והתחברו באופן מקרי ליצירת מבנים מורכבים מאוד בתוך התא. כתוצאה ממיליארדי צירופי מקרים אלו החל התא הראשון להתקיים. יכולתה המופלאה של המקריות העיוורת לא עצרה כאן, מאחר שלתאים אלו בדיוק הזדמן להתחיל ולהכפיל את עצמם. בהתאם לטענה הנדונה, צירוף מקרים עיוור נוסף, אחר, ארגן אז את התאים הללו ויצר מהם את הדבר החי הראשון.

מיליארדי אירועים בלתי-אפשריים היו צריכים להתרחש כדי ליצור, ולו עין אחת, ביצור חי. גם כאן, התהליך העיוור המוכר כצירוף מקרים, נכנס למשוואה: תחילה הוא פער שני חורים בגודל הדרוש במיקום הטוב ביותר האפשרי בגולגולת, ולאחר מכן מצאו התאים את עצמם באקראי באותם מקומות והחלו, בדרך מקרה, לבנות את העין.

כפי שניתן לראות, צירופי המקרים פעלו על פי הידע של הדבר אותו רצו ליצור. מן הרגע הראשון, ידעה "יד המקרה" מהן ראייה, שמיעה ונשימה, למרות שבאותו זמן לא הייתה קיימת אפילו דוגמה אחת לדברים שכאלה בשום מקום בעולם. "יד המקרה" הוכיחה אינטליגנציה ומודעות גבוהות, הציגה תכנון עתידי ניכר, ובנתה חיים, צעד אחר צעד. לתרחיש בלתי-הגיוני בעליל זה הקדישו את עצמם אותם פרופסורים, מדענים וחוקרים בעלי- שם, שרעיונותיהם הינם כה רבי-השפעה. גם כעת, בעקשנות ילדותית, הם פוסלים כל אחד שממאן להאמין לאגדות שכאלה, מאשימים אותו על היותו דוגמאטי ו"לא-מדעי". אין באמת כל הבדל בין חשיבה זו בין החשיבה של ימי הביניים, הדוגמאטית, הקנאית והנבערת, זו שהענישה את אלה שטענו שכדור הארץ איננו שטוח.

יתרה מזאת. חלק מאנשים אלו טוענים להיותם מוסלמים ומאמינים באלוהים. אנשים אלו רואים אמירה כמו, "האל ברא את כל החיים" כבלתי-מדעית, ולעומת זאת מסוגלים בהחלט להאמין שהאמירה: "החיים התחילו בתהליך בלתי-מכוון שמורכב ממיליארדי צירופי מקרים מופלאים," היא אמירה מדעית.

אם תציב סלע מסותת, או פסל מעץ, לפני אנשים אלו ותאמר להם: "ראו, אליל זה יצר את החדר הזה ואת כל מה שבתוכו", הם יגידו שהדבר טיפשי לגמרי ויסרבו להאמין בו. ולמרות זאת, הם מכריזים שהבלים כגון הטענה ש"תהליך בלתי-מכוון, דהיינו יד המקרה, הוא שיצר בהדרגה ותוך תכנון כביר את העולם הזה, על כל מיליארדי הדברים החיים הנהדרים בתוכו", הינם ההסבר המדעי הגדול ביותר.

בקצרה, אנשים אלו מתייחסים אל יד המקרה כאל אלוהים, וטוענים שהיא אינטליגנטית, מכוונת ורבת-עוצמה ��יה כדי ליצור את הדברים החיים ואת כל האיזונים הרגישים ביקום. כשנאמר להם שהאלוהים, בעליה של התבונה האינסופית, הוא שברא את כל הדברים החיים, ממאנים פרופסורים חסידי אבולוציה אלו, לקבל את העובדה, וטוענים שמיליארדי צירופי-מקרים בלתי-מכוונים, בלתי-אינטליגנטיים, חסרי-כוח, נטולי רצון משל עצמם, מהווים למעשה כוח בורא.