פרק שנים עשר תכנון וצירוף-מקרים
פרק שנים עשר
תכנון וצירוף-מקרים
בפרק הקודם, ראינו עד כמה התהוות חיים מקרית הינה בלתי אפשרית. נתעלם שוב לרגע מאמיתות אלו ונניח שלפני מיליוני שנים נוצר תא שהשיג את כל הציוד הנדרש ו"החל לחיות" בזמן הנכון. בנקודה זו, שוב מתמוטטת תיאורית האבולוציה מאחר שגם אם התא אכן התקיים למשך זמן-מה, הרי שבסופו של דבר היה עליו למות מבלי להשאיר כל זכר אחריו. בנקודה זו, היה הכול חוזר לנקודת ההתחלה. הסיבה לכך היא שתא חי ראשון זה, שהינו נטול כל אינפורמציה גנטית, לא היה מסוגל להתרבות וליצור דור חדש. החיים היו מסתיימים עם מותו.
המערכת הגנטית אינה מכילה דנ"א בלבד. גם הדברים הבאים חייבים להתקיים באותה סביבה: אנזימים המשמשים לקריאת קוד הדנ"א, שליח רנ"א שייווצר לאחר קריאת קודים אלו, ריבוזום אליו יתחבר שליח הרנ"א בהתאם לקוד זה, מעביר רנ"א כדי למסור את חומצות האמינו לריבוזום לצורכי ייצור, ואנזימים מורכבים ביותר על מנת לבצע תהליכים מתווכים רבים. תנאים שכאלו אינם יכולים להתקיים בכל מקום שהוא, אלא בסביבה המבוקרת ומבודדת באופן מוחלט כגון התא, בו זמינים כל חומרי הגלם החיוניים ומשאבי האנרגיה.
לפיכך, חומר אורגאני יכול להתרבות בעצמו רק אם הוא קיים כתא מפותח במלואו על כל האברונים שלו, ובסביבה המתאימה בה הוא יכול לשרוד, להחליף חומרים, ולקבל אנרגיה. פירוש הדבר הוא שהתא הראשון על פני האדמה נוצר "בפתאומיות" במבנהו המורכב להפליא.
לפיכך, אם מבנה מורכב החל להתקיים באופן פתאומי, מה פירוש הדבר?
הבה נשאל שאלה זו בעזרת דוגמה, כשאנו מדמים את התא החי למכונית משוכללת מאוד. (למעשה התא הינו מערכת הרבה יותר מורכבת ומפותחת ממכונית על כל המנוע והציוד הטכני שלה). כעת נשאל את השאלה הבאה: מה היית חושב אם בעודך מטייל במעבה יער היית נתקל במכונית חדשה לגמרי בין העצים? האם היית מדמיין שאלמנטים שונים ביער נאספו יחד במקרה במשך מיליוני שנים ויצרו כלי רכב שכזה? כל חלקי המכונית מיוצרים ממרכיבים כמו ברזל, נחושת, וגומי – חומרי הגלם שכולם קיימים אמנם על פני האדמה – ברם האם עובדה זו מובילה אותך לחשוב שחומרים אלו התמזגו "במקרה" ולאחר מכן יצרו מכונית שכזו?
אין ספק שכל מי שדעתו צלולה יבין שהמכונית הייתה תוצר של תכנית אינטליגנטית – במילים אחרות, תוצר של מפעל – ויתהה מה היא עושה במעמקי היער. הופעתו הפתאומית, כרעם ביום בהיר, של מבנה מורכב בצורתו השלמה, מוכיחה שזהו פועלו של גורם אינטליגנטי. מערכת מורכבת כמו התא נוצרה בלי ספק בידי רצון ותבונה עילאיים. במילים אחרות, התא החל להתקיים כבריאה של האל.
האמונה שמקריות צרופה יכולה ליצור תכניות מושלמות מרחיקה הרבה מעבר לתפיסה השכלית. עם זאת, כל "הסבר" שמועלה על-ידי תיאורית האבולוציה בנוגע למוצא החיים הינו מסוג זה. מומחה גלוי-לב בנושא זה הוא הזואולוג הצרפתי המפורסם, פייר פול גְרָסֶה (Grassé ), לשעבר נשיא "האקדמיה הצרפתית למדעים". על אף היותו מטריאליסט, הוא מודה שהתיאוריה הדארוויניסטית אינה מסוגלת להסביר חיים, ומנסח את הטענה הבאה באשר להיגיון של "צירוף מקרים", שמהווה את עמוד השדרה של הדארוויניזם:
"קשה להאמין להופעתן המתאימה של מוטציות העונות על צרכי בעלי החיים והצמחים. עם זאת, התיאוריה הדארוויניסטית דורשת אף יותר מכך: צמח יחיד, בעל חיים יחיד, יזדקק לאלפי אלפים של אירועים ברי-מזל ומתאימים. לכן, ניסים הפכו לנוהג: אירועים בעלי הסתברות קטנה לאין סוף לא איחרו להגיע...אין חוק נגד חלימה בהקיץ, אולם אסור למדע להיכנע לכך." 148
גְרָסֶה תמצת את משמעות המושג "צירוף המקרים" עבור אבולוציוניסטים:
"...המקרה הפך לסוג של השגחה עליונה, שתחת מסווה האתיאיזם, אין נוקבים בשמו אלא סוגדים לו בחשאי." 149
כשל ההיגיון של אבולוציוניסטים הינו תולדה של קידוש הרעיון של צירוף מקרים. בקוראן נכתב שאלו שמקדשים ישויות אחרות זולת אלוהים הינם חסרי תבונה ;
"לב להם ולא יבינו, עיניים להם ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו. לבהמות נדמו, והם תועים אף יותר. הללו לא יעלו דבר בדעתם" (קוראן 7:179 )
נוסחה דארוויניסטית!
Even if evolutionists placed all the substances necessary for life in a barrel and applied to them whatever processes they chose, involving all the scientists in the world in this experiment and waiting for billions of years, they would never be able to form a single living thing inside that barrel—nor even a single cell of a living thing.
מלבד כל הראיות הטכניות שעסקנו בהן עד כה, הבה נבחן כעת לשם שינוי את סוג האמונה הטפלה של אנשי האבולוציה. נעשה זאת בעזרת דוגמה כה פשוטה שכל ילד יבין:
תיאורית האבולוציה טוענת שחיים נוצרו בדרך של מקרה. בהתאם לטענה זו, אטומים חסרי חיים וחסרי תודעה התחברו כדי ליצור את התא, ואחר-כך הם יצרו איכשהו דברים חיים אחרים, כולל את בני האדם. כעת ניתן דעתנו על כך. כשאנו מפגישים את האלמנטים שהם אבני הבניין של החיים, כגון פחמן, זרחן, חנקן ואשלגן, נוצרת רק ערימה. לא משנה כיצד נתייחס אליה, גיבוב זה של אטומים אינו יכול ליצור אף לא יצור חי יחיד. כעת נתכנן "ניסוי" בנושא זה ונבחן בשם האבולוציוניסטים מה הם באמת טוענים מבלי להכריז על כך, כשהם אומרים "נוסחה דארוויניסטית":
נתיר לאבולוציוניסטים להכניס לחביות גדולות שפע של חומרים הנוכחים בהרכב של יצורים חיים, כגון זרחן, חנקן, פחמן, חמצן, ברזל ומגנזיום. נוסף על כך, נתיר להם להוסיף לחביות אלו כל חומר שנראה להם כנחוץ גם אם אין הוא קיים בתנאים רגילים. נתיר להם להוסיף לתערובת זו חומצות אמיניות רבות ככל שירצו – שלא קיימת שום אפשרות להיווצרותן תחת תנאים טבעיים – וחלבונים רבים ככל שיחפצו –להיווצרות של חלבון בודד ישנה הסתברות של אחד ל- 10 בחזקת 950. נתיר להם לחשוף תערובות אלו לחום ולחות ככל שרק יבקשו. נתיר להם לבחוש אותן בעזרת כל מתקן מפותח מבחינה טכנולוגית שרק יבחרו. נתיר להם להציב את המדענים החשובים ביותר ליד חביות אלו. נתיר למומחים אלו להמתין בזה אחר זה במשך מיליארדי ואפילו טריליוני שנים. נתיר להם ליצור את כל סוגי התנאים הנחוצים לפי אמונתם לצורך היווצרות יצורים חיים. אבל לא חשוב מה יעשו, הם אינם מסוגלים ליצור דבר חי מתוך חביות אלו, אומר פרופסור כשהוא בוחן את מבנה התא במיקרוסקופ אלקטרוני. הם אינם יכולים לייצר ג'ירפות, אריות, דבורים, ציפורי שיר, סוסים, דולפינים, שושנים, סחלבים, חבצלות, ציפורנים, בננות, תפוזים, תפוחים, תמרים, עגבניות, אבטיחים, תאנים, זיתים, ענבים, אפרסקים, טווסים, פסיונים, פרפרים צבעוניים, או מיליוני יצורים ודברים חיים אחרים. לאמתו של דבר, הם לא יוכלו להגיע להשגת תא חי בודד של אחד מהם.
בקצרה, אטומים חסרי תודעה אינם יכולים ליצור תא חי רק באמצעות התכנסותם יחד. הם אינם יכולים להחליט לחצות את התא לשניים, ואז להחליט החלטות אחרות וליצור את הפרופסורים שהמציאו לראשונה את המיקרוסקופ האלקטרוני ולאחר מכן לבחון את מבנה התא תחת אותו מיקרוסקופ.. חומר מתחיל את חייו רק עם בריאתו הנעלה בידי אלוהים.
תיאורית האבולוציה, שטוענת את ההפך , הינה רעיון מופרך מיסודו ומנוגד לכל היגיון. די בקורטוב של מחשבה על טיעוני האבולוציוניסטים כדי לגלות מציאות זו, בדיוק כמו בדוגמה לעיל.
טכנולוגיה בעין ובאוזן
נושא אחר שעליו אין לאבולוציה מענה הינו האיכות המצוינת של התפיסה על-ידי העין והאוזן.
לפני שנעבור לנושא העין, ננסה לענות בקצרה על השאלה "כיצד אנו רואים". קרני אור המגיעות מעצמים נופלות בצורה הפוכה על רשתית העין. כאן, באמצעות תאים, קרני אור אלו מועברות ומשודרות דרך סיגנלים חשמליים המגיעים לנקודה זעירה באחורי המוח המכונה מרכז הראייה. סדרות של תהליכים מובילים לתפיסת סיגנלים חשמליים אלו באזור זה במוח כדימוי. בעזרת רקע טכני זה, נוכל להתקדם הלאה.
המוח מבודד מאור. פירוש הדבר שבתוך המוח שורר חושך גמור, ואור אינו יכול להגיע לאותו מקום. המקום המכונה מרכז הראייה הינו מקום חשוך לחלוטין אליו לא הגיע אור מעולם ; הוא עשוי להיות אפילו המקום החשוך ביותר שהכרת אי פעם. אף על פי כן, אתה מתבונן בעולם מואר ובהיר מתוך עלטה מוחלטת זו.
הדימוי שנוצר בעין הינו כה חד וברור עד שאפילו טכנולוגית המאה ה-20 לא הצליחה להשיגו. לדוגמה, הבט בספר בו אתה קורא, בידיים שאוחזות בו, ואז הרם את ראשך והבט סביב. האם אי פעם ראית דימוי כה חד וברור שכזה במקום אחר כלשהו? אפילו מסך הטלוויזיה המשוכלל ביותר שמיוצר על-ידי יצרן הטלוויזיות הטוב בעולם, אינו יכול לספק לך דימוי חד שכזה. זהו דימוי תלת-ממדי, צבעוני וחד ביותר. במשך למעלה מ- 100 שנה, ניסו אלפי מהנדסים להשיג חדות זו. הוקמו מפעלים ואתרים ענקיים, נערכו מחקרים רבים, נעשו תכניות ותרשימים למטרה זו. שוב, הבט במסך הטלוויזיה ובספר שאתה אוחז בידך. תוכל לראות שיש הבדל גדול בחדות ובהבחנה.. יתרה מזאת, מסך הטלוויזיה מקרין דימוי דו-ממדי, בעוד שבעזרת עיניך, אתה צופה בנקודת מבט תלת-ממדית בעלת עומק. אם תסתכל היטב, תוכל לראות שבטלוויזיה קיים טשטוש כלשהו. אך האם קיים טשטוש כלשהו בראייה שלך? בוודאי שלא.
When we compare the eye and the ear with cameras and sound recorders, we see that the eye and the ear are far more complex, functional, and perfect than those technological products.
במשך שנים רבות, ניסו עשרות אלפי מהנדסים ליצור טלוויזיה תלת-ממדית, ולהשיג את איכות הראייה של העין. למרות שהצליחו ליצור טלוויזיה המציגה בתלת מימד לא ניתן לצפות בה ללא הרכבת משקפים מיוחדים ; יתר על כן, זהו רק תלת-ממד מלאכותי. הרקע הינו מטושטש יותר, והרקע הקדמי נראה כמו תבליט. מעולם לא נוצרה תמונה חדה וברורה כמו זו שרואים בעין. הן במצלמה והן בטלוויזיה אובד חלק מאיכות התמונה.
אבולוציוניסטים טוענים שהמנגנון היוצר תמונה חדה וברורה זו נוצר באופן מקרי. כעת, אם מישהו היה אומר לך שהטלוויזיה שבחדרך נוצרה באופן מקרי, שלכל האטומים שלה הזדמן להתחבר וליצור מכשיר זה שמייצר דימוי, מה היית חושב? כיצד אטומים יכולים לעשות את מה שאלפי אנשים אינם יכולים?
לאורך כמעט מאה שנה, חוקרים ומתאמצים עשרות אלפי מהנדסים במעבדות עתירות-ידע ובמערכות תעשייתיות גדולות שנשענות על המתקנים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר, אך הם לא הצליחו להשיג יותר מכך.
במשך עשרות שנים ניסו אלפי מהנדסים ליצור מערכת הדמיה תלת ממדית באיכות גבוהה, בעזרת שימוש בשיטות ובעדשות מיוחדות. על אף ההתקדמות הבלתי רגילה שחלה בתחום הטכנולוגי, הם מעולם לא הצליחו ליצור תמונה תלת ממדית ברורה כמו זו שהעין מבחינה בה.
אם מכשיר המייצר תמונה פרימיטיבית יותר מאשר העין לא יכול היה להיווצר באופן מקרי, אזי ברור מאוד שהעין, והמראה שנצפה בעזרתה, לא יכולים היו להיווצר בדרך מקרה. נדרשות תכנית ובריאה מפורטות ומופלאות הרבה יותר מאלה שבטלוויזיה. התכנית והבריאה של דימוי חד וברור שכזה, משתייכות לאל שיש לו חזקה על כל הדברים.
אותה סיטואציה חלה גם על האוזן. האוזן החיצונית קולטת את הצלילים הזמינים על-ידי האפרכסת ומכוונת אותם לאוזן התיכונה ; האוזן התיכונה מעבירה את תנודות הצליל על-ידי העצמתם ; האוזן הפנימית שולחת תנודות אלו למוח על-ידי תרגומם לאותות חשמליים. בדיוק כמו העין, פעולת השמיעה נשלמת במרכז השמיעה אשר במוח.
הסיטואציה בעין תקפה גם לגבי האוזן. משמע, המוח מבודד מצליל בדיוק כפי שהוא מבודד מאור: אין הוא מאפשר לשום צליל לחדור פנימה. לפיכך, אין זה משנה עד כמה רועש בחוץ, בתוך המוח שוררת דממה גמורה. אף על פי כן, הצלילים החדים ביותר נתפסים במוח. בתוך מוחך, המבודד מצלילים, אתה מאזין לסימפוניות של תזמורת, ושומע את כל הרעשים המצויים במקום צפוף וסואן. למרות זאת, אם רמת הצליל במוחך הייתה נמדדת על-ידי מכשיר מדויק באותו רגע, ניתן היה להיווכח ששוררת שם דממה מוחלטת.
הבה נשווה שוב בין האיכות הגבוהה והטכנולוגיה הנעלה שקיימות באוזן ובמוח ובין הטכנולוגיה שמיוצרת על-ידי בני אדם. בדומה למצב של יצירת הדימויים, גם כאן הוקדשו עשרות שנות מאמץ לניסיון ליצור ולשחזר צליל נאמן למקור. תוצאות מאמצים אלו הינם רשמקולים, מערכות הקלטה מדויקות, ומערכות לקליטת צלילים. למרות כל הטכנולוגיה הזו ואלפי המהנדסים והמומחים שמקדישים את עצמם למאמץ זה, לא הושג עדיין שום צליל בעל אותה חדות ואותה בהירות כמו הצליל הנקלט ונשמע על-ידי האוזן. חשוב על מערכות ה"הי-פי" בעלות האיכות הגבוהה ביותר שמיוצרות על-ידי החברה הגדולה ביותר בתעשיית המוסיקה.. אפילו במכשירים אלו, כאשר מוקלטים צלילים, חלקם הולך לאיבוד ; או שלאחר הדלקת המכשיר, מתלווה תמיד צליל שרקני לפני שהמוסיקה מתחילה. לעומת זאת, הצלילים שהינם תוצרים של טכנולוגית גוף האדם הינם חדים וברורים ביותר. אוזן האדם לעולם אינה קולטת צליל המלווה על-ידי צליל שריקה או עם הפרעות אטמוספריות המשבשות קליטה כפי שקורה במערכת ה"הי-פי" ; האוזן קולטת את הצליל בדיוק כפי שהוא, חד וברור. כך היה תמיד מאז בריאת האדם.
בקצרה, הטכנולוגיה הקיימת בגופנו עולה אלפי מונים על הטכנולוגיה שהאנושות מייצרת בעזרת האינפורמציה, ההזדמנויות, והניסיון המצטברים שלה. אף אחד לא יאמר שמערכת "הי-פי" או מצלמה החלו להתקיים באופן מקרי. כיצד אם כך ניתן לטעון שהטכנולוגיות שקיימות בגוף האדם, שהן אף נעלות מאלה המדוברות, יכלו להתחיל להתקיים כתוצאה של שרשרת צירופי מקרים המכונה אבולוציה?
ברור שהעין, האוזן, ולמעשה כל חלקי הגוף האנושי האחרים הינם תוצרים של בריאה עילאית. אלו הוכחות חותכות לבריאה היחידה במינה שאין שנייה לה של האל, לחוכמתו ולעוצמתו האינסופיים.
הסיבה בשלה אנו מציינים כאן במיוחד את חושי הראייה והשמיעה נובעת מאי יכולתם של אבולוציוניסטים להבין עדות כה ברורה כמו זו של בריאה. אם יזדמן לך ביום מן הימים לבקש מאבולוציוניסט להסביר לך כיצד מבנה וטכנולוגיה מעולים אלו התאפשרו בעין ובאוזן כתוצאה ממקריות, תוכל להיווכח שהוא לא יהיה מסוגל לספק לך כל מענה הגיוני וסביר. אפילו דארווין, במכתבו לאסא גריי (Gray ) בשלישי באפריל, 1860, כתב ש"המחשבה על העין מעבירה בי צמרמורת קרה", והודה בייאושם של האבולוציוניסטים נוכח הבריאה הנעלה של יצורים חיים. 150
תיאורית האבולוציה הינה מקסם השווא בעל העוצמה החזקה ביותר בעולם
לאורך הספר הנוכחי מוסבר שתיאורית האבולוציה משוללת כל ראיה מדעית ושההפך מכך הוא הנכון. הוכחות מדעיות מענפי מדע כגון פליאונטולוגיה, מיקרו ביולוגיה ואנטומיה ממחישות שהתיאוריה אכן מצויה בפשיטת-רגל. כל הנאמר מדגיש חזור והדגש שהאבולוציה אינה עולה בקנה אחד עם תגליות, היגיון וחשיבה מדעיים. חשוב להבהיר שכל אדם שהינו חופשי מדעות קדומות, שאינו מושפע מאידיאולוגיה כלשהי, ושמשתמש רק בכלים של שכל והיגיון, יבין ללא ספק שלא ניתן להאמין בתיאורית האבולוציה, שמזכירה אמונות טפלות של חברות נטולות ידע מדעי או ציביליזציה.
כפי שהוסבר קודם, אלו המאמינים בתיאורית האבולוציה, סבורים שכמה אטומים ומולקולות המוטלים לתוך מיכל ענק, מסוגלים לייצר פרופסורים, סטודנטים, מדענים כמו אינשטיין וגלילאו, אמנים כמו המפרי בוגרט, פרנק סינאטרה ופוורוטי, כמו גם אנטילופות, עצי לימון ופרחי ציפורן. יתר על כן, המדענים והפרופסורים המאמינים בהבלים אלו, הינם אנשים משכילים. זוהי הסיבה לכך שיש הצדקה לדבר על תיאורית האבולוציה כעל "מקסם-השווא בעל ההשפעה הגדולה ביותר בהיסטוריה". שום אמונה או רעיון אחר לא הצליחו מעולם לערער במידה כזו את כוח המחשבה של אנשים, גרמו להם לא לחשוב בתבונה ובהיגיון, והסתירו מהם את האמת כאילו הם מכוסי עיניים. זהו עיוורון אף גרוע ולא ייאמן יותר מאשר סגידת המצרים לאל השמש, פולחן הטוטם באזורים מסוימים באפריקה, סגידת אנשי סבה לשמש, עבודת האלילים של אנשי שבט אברהם הנביא לאלילים אותם יצרו במו ידיהם, או סגידת אנשיו של משה לעגל הזהב.
כפי שאמונות של אנשים הסוגדים לתנינים נראות כיום כמוזרות ותימהוניות, כך האמונות בדארוויניזם הינן בלתי מתקבלות על הדעת באותה מידה. דארוויניסטים רואים אטומים מקריים, חסרי חיים והכרה ככוח יוצר, ודבקים באמונה זו כמו בדת.
למעשה, הצביע האל בכתבי הקוראן על סיטואציה מחוסרת היגיון זו. הוא הראה בפסוקים רבים שקיימים אנשים שתודעתם תיאטם ותינטל יכולתם לראות את האמת. חלק מפסוקים אלו מובאים להלן:
"הכופרים, אחת היא להם אם תזהירם ואם לאו ; לא יאמינו. אלוהים אטם את לבם ואת אוזניהם, וכסות עוטפת את עיניהם. צפוי להם עונש כבד." (קוראן 2:6-7 )
"לב להם ולא יבינו, עיניים להם ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו. לבהמות נדמו, והם תועים אף יותר. הללו לא יעלו דבר בדעתם" (קוראן 7:179 )
"אפילו נפתח להם שער ברקיע ויעלו בו מעלה מעלה, גם אז יגידו, טחו עינינו מראות, וגם כישוף הוטל עלינו." (קוראן 15:14-15 )
מילים אינן יכולות לבטא עד כמה מדהים הדבר: מקסם שווא זה מצליח לשעבד קהילה כה גדולה, להרחיק אנשים מהאמת, ולא להסתיים כבר 150 שנה. ניתן להבין שאדם או אנשים ספורים עשויים להאמין בתרחישים בלתי אפשריים ובטיעונים חדורי סכלות וחוסר הגיון. למרות זאת, "כישוף" הינו ההסבר האפשרי היחיד לכך שאנשים מכל רחבי העולם מאמינים שאטומים חסרי חיים וחסרי מודעות מחליטים לפתע להתחבר וליצור יקום שמתפקד בעזרת מערכת מושלמת של ארגון, משמעת, תבונה ותודעה, לברוא את פלנטת כדור הארץ על כל מאפייניה המתאימים באופן כה מושלם לחיים, וכן יצורים חיים המכילים מערכות מורכבות לאין ספור.
לאמתו של דבר, הראה האל בקוראן, בפרשת משה רבנו ופרעה, שחלק מהאנשים התומכים בפילוסופיות אתיאיסטיות משפיעים על אנשים אחרים בעזרת כישוף. כשסופר לפרעה על הדת האמיתית, הוא הורה למשה הנביא להיפגש עם המכשפים שלו. כשמשה הנביא עשה זאת, הוא דרש מהם להוכיח תחילה את יכולותיהם. הפסוקים ממשיכים:
"אמר, השליכו! כאשר השליכו, איחזו את עיני האנשים והפחידום וחוללו כישוף כביר." (קוראן 7:116 )
אנו רואים שלמכשפים של פרעה הייתה יכולת להונות כל אחד, פרט לנביא משה ולמאמיניו. בכל אופן, ההוכחה שהעלה הנביא משה ביטלה כישוף זה, או "בלעה את מה שהם בדו", כפי שהפסוקים ניסחו זאת:
"הורינו למשה לאמור, השלך את מטך ויבלע את להטיהם הכוזבים. אז נגלתה האמת והופר אשר עשו, וכך נחלו שם תבוסה והושפלו." (קוראן 7:117-119 )
כפי שניתן ללמוד מהפסוק, כאשר התברר שאנשים אלו, שהטילו קודם את כישופם על אחרים, עסקו רק באילוזיה, הם איבדו כל אמינות. גם כיום, כל עוד אלו שמצויים תחת ההשפעה של כישוף דומה ממשיכים להאמין בטיעונים מגוחכים אלו במסווה המדעי, מבזבזים את חייהם בהגנה עליהם, ואינם זונחים אותם, גם הם ייאלצו לחוות השפלה כשהאמת במלואה תתגלה והכישוף יופר. למעשה, מלקולם מגרידג' (Muggeridge ), שהיה פילוסוף אתיאיסט ותומך באבולוציה במשך כ-60 שנה, אולם התפכח והבין את האמת, הודה שהיה מודאג בדיוק מגילוי אפשרי זה:
"אני עצמי משוכנע שתיאורית האבולוציה, ובמיוחד היקף החלתה, תתברר כאחת הבדיחות הגדולות בספרי ההיסטוריה בעתיד. הדורות הבאים ישתוממו שהשערה כל כך קלושה ומפוקפקת יכולה הייתה, בתמימות מזהרת שכזו, להיות כה מקובלת כפי שהיא כיום." 151
עתיד זה אינו רחוק: ההפך הוא הנכון. במהרה יראו בני האדם ש"מקריות" איננה אלוהים, ותיאורית האבולוציה תיחקק בזיכרון כתרמית החמורה ביותר וככישוף הנורא ביותר בעולם. הכישוף כבר מתחיל במהירות לאבד מהשפעתו על אנשים בכל רחבי העולם. אנשים רבים הרואים את טבעה האמיתי של תיאורית האבולוציה תוהים בהשתאות כיצד קרה שאי פעם נלכדו ברשתה.
